פסק-דין חלקי בתיק ת"א 5873-07

התובע, יליד 16.4.1956. ביום 17.10.2007 נסע התובע מכפר אדומים לכיוון רח' עמק רפאים בירושלים. בהגיעו לרח' עמק רפאים פינת רח' הצפירה אירעה תאונת דרכים בין האופנוע שלו (להלן: "האופנוע") לבין רכב המבוטח על ידי הנתבעת (להלן: "הרכב"). ברכב נהגה הגב' רוזלין גלסר (להלן: "גלסר"). לגירסת התובע, רגלו נמחצה בין האופנוע לבין רכבה של גלסר.

התובע טוען שבעקבות התאונה הוא נפגע בברך ובשוק ימין, ואושפז בבתי החולים הדסה הר הצופים ועין כרם מיום 17.10.2006 ועד ליום 23.10.2006. במהלך אשפוזו עבר התובע ניתוח לתיקון השבר. התובע שהה בחופשת מחלה במשך כארבעה חודשים וחצי. בשלושת החודשים הראשונים לא דרך התובע על רגלו כלל ולא קם ממיטתו בלי עזרה. מאז ממשיך התובע לקבל טיפולים רפואיים בהם טיפולי פיזיותרפיה.

הצדדים חלוקים בשאלת החבות בתיק.

בבעלות התובע מצויים שני אופנועים: האופנוע הראשון - אופנוע מסוג הונדה-יפן מודל 2005, בצבע כחול, בנפח 782 סמ"ק, שמספר הרישוי שלו הוא  50-942-57. לטענת התובע, אופנוע זה היה מבוטח אצל הנתבעת במועד התאונה לתקופה שבין 11.11.2006-12.5.2006, בפוליסה שמספרה 8060014860600 (להלן: "האופנוע הכחול"). והאופנוע השני - אופנוע מסוג קוואסקי-יפן מודל 2006, בצבע כתום, בנפח 498 סמ"ק, שמספר הרישוי שלו 77-928-59, אשר לא היה עליו ביטוח תקף בעת התאונה (להלן: "האופנוע הכתום").

התובע גורס שבעת התאונה נסעו הוא ואחיו רמי מזרחי (להלן: "רמי") על האופנוע הכחול. אולם לאחר שנפצע, ולא יכול היה לטפל בהחלפת הפרטים מול גלסר, רמי הוא שטיפל בעניין. התובע מסר את ארנקו לרמי על מנת שיוציא ממנו את הרישיונות ומסמכי האופנוע. לטענת התובע, היו בארנקו שתי פוליסות ביטוח לשני האופנועים הכחול, שלו היה ביטוח תקף, והכתום שפוליסת הביטוח שלו פג תוקפה בעת התאונה. אולם רמי התבלבל ובשל חוסר תשומת לב מסר לגלסר ולאנשי צוות מד"א, באמצעות עובר אורח שסייע לו בהחלפת הפרטים, את מספר הרישוי ומספר פוליסת הביטוח של האופנוע הכתום שפוליסת הביטוח שלו פג תוקפה בעת התאונה. על כן סובר התובע שיש לנתבעת חבות ביטוחית לפיצויו בגין נזקיו בתאונה זו.

לעומת זאת, סוברת הנתבעת שבעת התאונה נסעו התובע ורמי על האופנוע הכתום, ועל כן היא איננה חבה באחריות הביטוחית לפיצוי התובע  בגין פגיעתו בתאונה.

טענות הנתבעת בסיכומיה:

• הנתבעת טוענת שהתובע נסמך בהוכחת גרסתו על עדויותיהם של אחיו רמי שהינו קרוב משפחה בעל אינטרס, ושל העדים עובדיה מלכה ועמי מזרחי, שהינם גם הם חברו ואחיו של התובע, וכן שהינם עדי שמיעה בלבד.  על כן עדויותיהם של עדים אלו מגמתיות ואין לייחס להן כל משקל.
• לטענת הנתבעת, דו"ח הפינוי של מד"א הינו ראייה אובייקטיבית שנערכה בזמן אמת על ידי עובדי מד"א, אשר אין להם עניין אישי בתוצאות המשפט. מדו"ח מד"א עולה שהאופנוע המעורב בתאונה היה האופנוע הכתום, אשר לא היה לו כיסוי ביטוחי בעת התאונה. הנתבעת מדגישה כי שני העדים של מד"א מסרו שהנהלים בכל הקשור ברישום פרטי הרכבים המעורבים בתאונה ברורים ולפיהם יש לרשום אך ורק רכבים שרואים בעיניים ושהיו מעורבים בתאונה. בעניין זה מבהירה הנתבעת שאמירתו של הפרמדיק שהעיד מטעמה, נעימי (להלן: "נעימי"), לפיה יכול להיות שקיבל את המספר מהנהג מתייחסת לנהג האמבולנס ולא לנהג הרכב כפי שמבקש התובע לייחס בסיכומיו. על כן מעדויות אנשי מד"א עולה שמספר הרכב נרשם על דו"ח הפינוי אך ורק לפי האופנוע שהיה במקום האירוע ולא משום נייר שנמסר להם.
• כמו כן, התובע ציין שמדובר באופנוע גדול, אולם נהג האמבולנס, רוטנברג (להלן:"רוטנברג") זכר כי האופנוע היה קטן, ועדותו הייתה אמינה ומדויקת בפרטיה.
• מעבר לאמור, מציינת הנתבעת כי טענת התובע מבוססת על קיומו של "אדם זר" אשר תיווך בין התובע ואחיו  לבין גלסר. אולם, לא הובאה כל ראייה התומכת בקיומו של אותו איש.
• כן גורסת הנתבעת שהגב' גלסר העידה בבית המשפט כי יתכן ונגרם לאופנוע נזק, שכן האופנוע הועמס על טנדר ופונה ממקום התאונה. זאת לעומת טענת התובע שהעד עובדיה פינה את התובע בלבד ולא את האופנוע. התובע בסיכומיו מייחס סתירה זאת בין העדויות ל"סערת רוחה" של גלסר בעקבות התאונה. אולם הנתבעת סוברת שעדותה של גלסר הייתה עקבית החל בהודעתה במשטרה, בתצהיר עדותה הראשית ובעדותה בפני בית המשפט. לטענת הנתבעת לגלסר אין כל אינטרס להמציא את נושא פינוי האופנוע או את נושא הנזק שנגרם לאופנוע. מן האמור, מסירובו של התובע להתפנות באמבולנס ומהחיפזון להסתלק ממקום התאונה בטרם קיבלו את פרטיה של גלסר, למדה הנתבעת שהתובע ביקש להסתיר את העובדה שלאופנוע בו נהג לא היה ביטוח תקף. לטענתה, גרסתו של התובע לפיה הוא החליט שלא להתפנות לבית חולים כיוון שסבר שפציעתו קלה, ורק לאחר מספר ימים הבין שהפציעה חמורה והתפנה לבית החולים, הינה גרסה כבושה. כמו כן, גלסר היא שהזמינה אמבולנס ומשטרה למקום התאונה, התנהגות המורה שאין לה מה להסתיר.
• לאור האמור לעיל סוברת הנתבעת שהתובע ביקש לייחס את התאונה לאופנוע הכחול, בעל הביטוח התקף על אף שהתאונה אירעה בעת שנסעו התובע ואחיו על האופנוע הכתום חסר הביטוח, כפי שנרשם בדו"ח הפינוי של מד"א.
• לחילופין, טוענת הנתבעת שבהתאם לכל הראיות האובייקטיביות הקיימות בתיק, לא הוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי שהתאונה אירעה תוך שימוש באופנוע הכחול.

טענות התובע בסיכומיו:

• לטענת התובע מן העדויות עלה שלא הוא זה שנפצע בתאונה ושנתן לגלסר ולצוות מד"א את פרטי האופנוע שהיה מעורב בתאונה, אלא אחיו רמי. כך עלה גם מעדותה של גלסר. לגרסתו, רמי הוציא מארנקו של התובע את רישיון האופנוע ותעודת הביטוח של האופנוע הכתום שבבעלותו של התובע, ומסר את פרטיו של אופנוע זה על אף שלא היה מעורב בתאונה. 
• כמו כן, מציין התובע שגם צוות האמבולנס שהגיע למקום קיבל את הפרטים של האופנוע הכתום מעובר אורח שסייע לרמי. לגרסתו נהג האמבולנס רוטנברג והפרמדיק נעימי לא רשמו בעצמם את פרטי האופנוע בדו"ח מד"א, אלא מישהו אחר מאנשי הצוות עשה זאת, ולפיכך עדותם לא יכולה להועיל לנתבעת.  כך עלה גם מפרוטוקול החקירה שערכה להם חברת הביטוח מיום 13.11.2007. מעבר לאמור, מציין התובע שהנתבעת לא העידה את יתר אנשי צוות האמבולנס ששמותיהם רשומים בדו"ח מד"א ועובדה זאת אומרת דרשני.
• עוד מוסיף התובע, שלאחר שהבין שהפציעה ממנה הוא סובל רצינית פנה לבית החולים הדסה הר הצופים, ושם הבין שחל בלבלול במתן הממסכים ופרטי האופנוע המעורב בתאונה, כאשר הבחין שהרישיונות שרמי החזיר לארנקו אינם הרישיונות הנכונים. עם גילוי הטעות ניסה אחי התובע, העד עמי, להתקשר לחברת ההשכרה של רכבה של גלסר, ולהודיע לה על הטעות שחלה. אולם המוקדנית לא הקשיבה והפנתה אותם לנהגת ולסוכן הביטוח שלה. באותה עת היה התובע עסוק בטיפול בפציעתו, ולכן לא המשיך לטפל בעניין הטעות שאירעה. עם שחרורו מבית החולים, כשפנה למשטרה למתן עדות כבר הביא התובע עימו את מסמכי האופנוע הנכונים ופרטים אלה הם שמולאו בטופס המשטרה. מאחר שחשב שהעניין תוקן באישור המשטרה לא המשיך התובע לטפל בו. 
• מעבר לאמור, התובע העיד שהאופנוע הכתום היה בשימוש כמעט בלעדי של בניו, שלשניהם רישיון נהיגה לאופנוע עד 500 סמ"ק בלבד. אופנוע זה היה ללא ביטוח בעת התאונה, כיוון שתוקף הביטוח הקודם שלו פג זמן לא ארוך קודם לכן והתובע לא חידשו כדי לא לשלם עבור ביטוח כאשר האופנוע אינו בשימוש (בניו היה בשירות צבאי באותה עת). אופנוע זה חנה בחצר הפנימית של בית התובע, בלא שימוש, במועד התאונה.